מפרץ אילת, או מפרץ עקבה – המקום שבו מדבר אדמוני צחיח נפגש עם ים כחול עשיר בחיים, הרים מגמטיים כהים עתיקי שנים נפגשים עם סלעי משקע בהירים צעירים, פריפריה נפגשת עם היסטוריה שוקקת חיים והתיישבות דמוגרפית מגוונת.

כאן, שני צידי הקיצון נפגשים ומתקיימים יחד, הניגודיות ההרמונית הזאת היא מה שיוצרת את הקסם שנקרא – מפרץ אילת.

מפרץ אילת הוא הצוהר של ישראל לים סוף הטרופי ולאוקיינוס ההודי, חלון קטן לים מגוון בחי ושונה כל כך מהים התיכון.

ים תטיס עבר מספר מחזורים של נסיגה והצפה של הארץ. לפני 55-33 מיליון שנה, הציף ים תטיס את הארץ שארץ ישראל מכוסה כולה בים, החל תהליך של השקעה של סלעי משקע

גאוגרפיה, גיאולוגיה וגאומורפולוגיה במפרץ אילת

מפרץ אילת/ עקבה הינו לשון ים ארוכה (180 ק"מ) וצרה (15-25 ק"מ) הממוקמת כשלוחת הקצה הצפון-מזרחי של ים סוף (מפרץ אילת). מפרץ אילת מפריד בין חצי האי ערב ממזרח (ירדן וערב הסעודית) וחצי האי סיני ממערב (ישראל ומצרים, איור 1). עומקו הממוצע של המפרץ הוא כ-800 מטרים, ועומקו המרבי הינו 1,850 מ' (איור 2). המפרץ מופרד בדרום מהים האדום על ידי מצרי טיראן (כ-252 מ') ומוקף בחגורת המדבר הסהרו-ערבית הצחיחה (Ben-Avraham et al., 1979).

מפרץ אילת נוצר כתוצאה משבירתו של המאסיב הערבו-נובי, שהיה יציב מבחינה טקטונית מאז סוף תקופת הפרקמבריום, לפני למעלה מ-600 מיליון שנה. לפני כ-20 מיליון שנה לערך החלה השבירה, תחילה בים סוף עצמו, שהחל להפריד בין אפריקה לערב, ובקצהו הצפוני החלה סיני נפרדת מערב הסעודית. מפרץ אילת הינו החלק הדרומי ביותר של טרנספורם (בקע) ים המלח אשר יוצר מערכת העתקי הסטה אופקית (Slip-Strike) והעתקים נורמליים (בשוליים לאורך החופים). במפרץ אילת יצרו מערכות העתקים עיוותים בקרקעית האגן ויצרו מס' מעמקים נפרדים: האגן הצפוני מאופיין על-ידי מעמק אילת ,(Elat Deep) שעומקו 900 מ'. בחלק המרכזי – מעמק ארגונזה (Aragonese Deep)  שעומקו 1,850 מ' ומעמק ארנונה הסמוך לחופי סיני (Arnona Deep) שעומקו 1,550 מ'. האגן הדרומי, לאורך החוף הסעודי מורכב משני מעמקים: הצפוני, מעמק דקאר ועומקו 1,300 מ', והדרומי מעמק טיראן (Tiran Deep) שעומקו 1,300 מ' (איור 2).

בשל היות המפרץ תופעה צעירה מאוד ובשל הפעילות הטקטונית אשר יוצרת טופוגרפיה תת-ימית ייחודית, כמעט שלא קיים מדף יבשת בשוליו ומהחוף קיימים שיפועי יבשת גדולים מאד המגיעים בחלקם ל-450 ובמקומות שהמצוקים בהם עוד יותר תלולים, מגיעים אף ל-800, זהו אחד המקומות התלולים ביותר על פני כדור-הארץ (Ben-Avraham et al., 1979; Shaked et al., 2002; Tibor et al., 2010). צפון מפרץ אילת הינו א-סימטרי לכיוון המזרח (איור 3) כאשר רמת "אילה" מפרידה בין תתי האגנים "אילת" במערב ו"עקבה" במזרח (Tibor et al., 2010).

קו החוף מסביב למפרץ אילת ברובו סלעי והררי, בעל צוקים תלולים וסלעיים (Shaked et al., 2002). הסלעים המרכיבים את ההרים הינם סלעים פלוטוניים (לרב גרניט) ומטמורפיים (שיסט וגנייס) משלהי הפרקמבריון ובשכבות סלעי משקע מתקופת הקרטיקון- אאוקן המתנשאות לגובה של עד 1.5 קילומטרים מעל פני הים (Ben-Abraham et al., 1979). שוניות וטרסות חשופות מתקופת הפלייסטוקן וההולוקן מצויות ברחבי ההרים המקיפים את המפרץ. לקריאה נוספת על הסטרטיגרפיה הגאולוגית ומבנה הסלעים החשופים בהרי אילת ראו "אזור אילת כבית ספר שדה לגאולוגיה" מאת Beyth & Calvo (2015).

מחקרי שוניות אלמוגים מאובנות וסלעי חוף (beach rocks) מתקופות הפלייסטוקן וההולוקן מצביעים על כך שגובה פני הים נשאר יציב יחסית ב- 6,000 השנים האחרונות, עם תנועות טקטוניות אנכיות זניחות (Shaked et al., 2002). במקומות מסוימים קו החוף התקדם לכיוון הים ביותר מ-100 מ', ככל הנראה בשל סחיפה והצטברות משקעים קלאסטיים בתהליכי הסעה מקבילי חוף כאשר חל שינוי במערכת האקלים האזורית באמצע תקופת ההולוקן (Shaked et al., 2002).

איורים

מפה טופוגרפית ובתימטרית של מפרץ אילת (או מפרץ עקבה), המציגה את עומק הים בצבעים משתנים ואת האזורים הגאוגרפיים שמקיפים את המפרץ: ישראל וירדן בצפון, ערב הסעודית ממזרח, וחצי האי סיני ממערב. בתחתית המפה מופיע מיצר טיראן, הפתח הדרומי של המפרץ

איור 1. הבתימטריה של מפרץ אילת / עקבה. במקור פורסם ע"י  Ben-Avraham et al. (1979) ועבר מודיפיקציה ע"י Sade et al. (2008).

מפה גאולוגית בשני חלקים של אזור מפרץ אילת.
בצד שמאל (a) – מפת מיקום אזורי של מזרח הים התיכון, ים סוף, והעמק הסורי-אפריקאי, המציגה את הלוחות הטקטוניים ואת מיקום מפרץ אילת.
בצד ימין (b) – תקריב של מפרץ אילת, עם סימון ששת העמקים התת-ימיים העמוקים במפרץ: Eilat Deep, Arnona Deep, Aragoneze Deep, Dakar Deep, Tiran Deep ו-Hume Deep

איור 2. (a) מיקומו הטקטוני של בקע ים המלח. (b) הטקטוניקה הכללית במפרץ אילת / עקבה מראה את ההעתקים העיקריים ואת האגנים הנפרדים: אילת, ארגונזה, ארנונה, דקר וטיראן. נלקח מתוך Tibor et al. (2010).

מפת עומק (בתימטריה) רב-קרנית של צפון מפרץ אילת/עקבה. התמונה מציגה חלוקה לשלושה אזורים תת-ימיים עיקריים: תת-אגן אילת (Eilat subbasin), רכס אילת (Aqaba high), ותת-אגן עקבה (Aqaba subbasin). ברקע ניתן לראות צילום לוויין של אזור הגבול המשולש של ישראל, ירדן ומצרים, כולל הערים אילת, עקבה וטאבה. מוצגים גם שמות נהרות אזוריים כגון נחל שלמה, נחל גרופית ונחל סערך. בצד שמאל מופיעים לוגואים של מוסדות מחקר שונים. בתחתית מופיעים שמות החוקרים שערכו את המחקר

איור 3. (a) הבתימטריה של צפון מפרץ אילת / עקבה. המפה נלקחה מ- Sade et al. (2008). (b) פסגת "אילה" (קו מקווקו) המפרידה בין תתי האגנים "אילת" (במערב) ו"עקבה" (במזרח), נלקח מתוך Tibor et al. (2010).

 

ביבליוגרפיה

Ben-Avraham, Z., Almagor, G., Garfunkel, Z. (1979). Sediments and structure of the Gulf of Elat (Aqaba)

– Northern Red Sea. Sediment. Geol. 23 (1),239-267

Beyth M., Calvo R. (2015). The Elat area as a field school for geology. Report GSI/10/2014. Ministry of National Infrastructures, Energy and Water Resources, The Geological Survey of Israel. Available at: geology_GSI-10-2015.pdf

Sade, A. R., Hall, J. K., Tibor, G., Niemi, T. M., Ben-Avraham, Z., Al-Zoubi, A. A., Hartman, G., Akawwi, E., Abueladas, A.R., Amitc, G. (2008). The Israel national bathymetric survey: Northern Gulf of Aqaba / Elat Poster. Israel Journal of Earth Sciences, 57, 139-144

Shaked, Y., Marco, S., Lazar, B., Stein, M., Cohen, C., Sass, E., Agnon, A. (2002). Late Holocene shorelines at the Gulf of Aqaba: migrating shorelines under conditions of tectonic and sea level stability. EGU Stephan Mueller Special Publication Series, 2, 105-111

Tibor, G., Niemi, T.M., Ben-Avraham, Z., Al-Zoubi, A., Sade, R.A., Hall, J.K., Hartman, G., Akawi, E., Abueladas, A., Al-Ruzouq, R. (2010). Active tectonic morphology and submarine deformation of the northern Gulf of Eilat/Aqaba from analyses of multibeam data. Geo-Mar. Lett. 30 (6), 561-573