דגים במפרץ אילת

הים האדום (ים סוף) הינו "נקודה חמה" (hotspot) של חברות מיני דגים, התומכת במגוון ביולוגי עשיר, מינים אנדמיים וייחודיים רבים ומינים "חדשים" מבחינה אבולוציונית (DiBattista et al., 2016). כיום מתועדים יותר מ-1,280 מיני דגים בים האדום, כאשר 12.9% הינם מינים אנדמיים בים האדום ו-14.1% אנדמיים בים האדום ובמפרץ עדן (Goren, 1993; Khalaf, 2004; Khalaf & Kochzius, 2002; Golani & Bogorodsky, 2010; DiBattista et al., 2016). מבין מיני דגי שוניות האלמוגים המאכלסים את הים הערבי, 69% חצו והתבססו בים האדום; מתוכם, 55% חצו והתבססו בהצלחה במפרץ אילת (Kiflawi et al., 2006).

במפרץ אילת תועדו כ-507 מיני דגים השייכים ל-109 משפחות, בממוצע של 4.7 מינים למשפחה. מתוכם 18 מינים שייכים לדגי הסחוס (Chonrichthyes) ו-489 לדגי הגרם (Ostichthyes). משפחות מיני הדגים הדומיננטיות במפרץ ואשר מהוות כ-  40.8% מכלל המינים הינן: שפתוניים (51 מינים, Labridae), שוניתיים (29 מינים, Pomacentridae), דקריים (25 מינים, Serranidae), אפוגוניים (24 מינים, Apogonidae), קרנוניים (24 מינים, Blenniidae), קברנוניים (21 מינים, Gobiidae), צניניתיים (17 מינים, Carangidae) ואבובוניים (16 מינים, Syngnathidae) (Khalaf, 2004).

התפלגות מיני הדגים בין בתי הגידול הבנתיים (קשורים לקרקעית ולמצע) והפלאגיים (בגוף המים) במפרץ אילת מוצגת בטבלה 1 ובים האדום בטבלה 2. כאשר מתמקדים במפרץ אילת, מרבית מיני הדגים חיים בבתי גידול בנתיים (82.8%), כאשר 1.7% מהמינים חיים בים העמוק ושאר המינים הינם דגים פלאגיים (Khalaf, 2004; Stambler, 2013). נתוני סקרי דגים מראים שחברות הדגים דומות אחת לשנייה לאורך כל קווי החוף של ערב הסעודית (DiBattista et al., 2016), כמו כן, גם בצפון מפרץ אילת (Shaked & Genin, 2023).

מדיווחי תוכנית הניטור הלאומית למפרץ אילת אשר עורכת סקרי דגים משנת 2007, עולה כי חברות הדגים באתרי מחקר ושמורות טבע בצפון מפרץ אילת, הינן יציבות לאורך כל שנות הניטור עד היום בבחינת הרכב ועושר המינים, הרכב מיני הדגים ברמות הטרופיות (התזונתיות) השונות והמגוון הביולוגי של דגים (Shaked & Genin, 2023).

אחד ההבדלים המובהקים בחברות הדגים שבין הים האדום למפרץ אילת, הינו מיני דגי העומק. כניסת דגי עומק מהים האדום למפרץ אילת מוגבלת בשל מיצרי טיראן הרדודים (~252 מ'), מצב שהוביל להתפתחות חברות דגי עומק משניות המבודדות בתוך מפרץ אילת. בהתאם לכך, מפרץ אילת נחשב כאזור זואו-גאוגרפי ייחודי בתוך הים האדום (Kochzius, 2002 and references therein).

הרמות הטרופיות (תזונתיות) של דגים נחקרו בצפון מפרץ אילת ונמצא שכ-30.6% ממיני הדגים ניזונים מדגים וחסרי חוליות, בעוד ש-24.8% ניזונים רק מחסרי חוליות, דגים הניזונים על אורגניזמים פלנקטוניים (planktivorous) מהווים כ-15.9%. בנוסף, כ-15% מהמינים הינם אוכלי-כל (omnivores), 7.4% הינם צמחוניים (herbivorous), 4.5% ניזונים על דגים (piscivore), 1.6% ניזונים על אלמוגים (corallivore) ו- 0.5% מהמינים הינם אוכלי רקב (Detritivore) (Kochzius, 2002; Khalaf, 2004).

טבלה 1.  התפלגות מיני הדגים בין בתי גידול בנתיים ופלאגיים שונים במפרץ אילת (Khalaf, 2004).

 טבלה 2.  התפלגות מיני הדגים בין בתי גידול בנתיים ופלאגיים שונים בים האדום (Golani & Bogorodsky, 2010; Stambler, 2013).

ביבליוגרפיה

DiBattista, J. D., Roberts, M. B., Bouwmeester, J., Bowen, B. W., Coker, D. J., Lozano‐Cortés, D. F., … & Berumen, M. L. (2016). A review of contemporary patterns of endemism for shallow water reef fauna in the Red Sea. Journal of Biogeography, 43(3), 423-439. doi:10.1111/jbi.12649.

Golani, D. & Bogorodsky, S.V. (2010). The Fishes of the Red Sea -Reappraisal and updated checklist. Zootaxa, 2463: 1-135.

Goren, M. (1993). Statistical aspects of the Red Sea ichthyofauna. Israel Journal of Zoology 39: 293-298.

Khalaf, M. (2004). Fish fauna of the Jordanian coast, Gulf of Aqaba, Red Sea. Marine Scienes, 15(1).

Khalaf, M. A., & Kochzius, M. (2002). Community structure and biogeography of shore fishes in the Gulf of Aqaba, Red Sea. Helgoland marine research, 55, 252-284.

Kiflawi, M., Belmaker, J., Brokovich, E., Einbinder, S., & Holzman, R. (2006). The determinants of species richness of a relatively young coral‐reef ichthyofauna. Journal of biogeography, 33(7), 1289-1294.

Kochzius, M. (2002). Ecology, genetic population structure, and molecular phylogeny of fishes on coral reefs on the Gulf of Aqaba and northern Red Sea (Doctoral dissertation, PhD thesis. University of Bremen, Bremen, Germany).