לחיצה להגדלת תמונה

האוניברסיטה העברית בירושלים
המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, הפקולטה למתימטיקה ומדעי הטבע

תחומי מחקר
אקולוגיה של שונית האלמוגים.
אקולוגיה של זואופלנקטון.
אקולוגיה של דגים.
יחסי טורף-נטרף בין בעלי חיים בשונית לפלנקטון.
תהליכים אקולוגיים המבוססים על אינטראקציות בין פיסיקה לביולוגיה בים.

פרופ' (אמריטוס) אמציה גנין הוא אקולוג ימי ואוקיינוגרף ביולוגי. תחום ההתעניינות העיקרי שלו הוא הקשר בין תהליכים פיזיקליים לביולוגיים בסביבה הימית, תוך דגש על השפעת תנועת המים על תהליכים אקולוגיים בסיסיים, כולל יחסי טורף-טרף, תחרות, סימביוזה, העברת מסה והתנהגות. המחקר במעבדה שלו ממוקד בתהליכים ובין-תחומי, ומיועד להבין מנגנונים שפועלים ברמות שונות, החל מהאורגניזם הבודד ועד למערכת האקולוגית כולה. רוב מחקריו של אמציה מבוססים על ניסויים שטחיים הכוללים טכנולוגיות מתקדמות ושיטות חדשניות.

אמציה סיים את לימודיו לתואר ראשון (1977) ולתואר שני (1981) באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט שלו (1987) במכון האוקיינוגרפיה של סקריפס, אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, ארה"ב. מאז 1987 הוא חבר סגל באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון הביולוגי בים האדום (IUI), ומ-2001 עד 2018 שימש כפרופסור חבר יועץ, במחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית, באוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב. רשימת פרסומיו כוללת מאמרים בכתבי עת מדעיים מהשורה הראשונה, כגון Science, Nature ו-PNAS, וכן בכתבי עת מובילים בתחום הים והאקולוגיה, כמו L\&O, JEB ו-MEPS.

ב-2003 יזם אמציה את תוכנית המעקב הלאומית של מפרץ אילת/אכבה, תוכנית לאומית ובינלאומית מרכזית בה שימש כמנהל המדעי במשך שני עשורים. ב-2012 התחיל כהונה של שש שנים כמנהל מדעי במכון הביולוגי בים האדום (IUI), שם תרם רבות לפיתוח האקדמי של המכון ולתשתיתו. במהלך הקריירה שלו שיתף פעולה אמציה עם חוקרים ומכונים בינלאומיים מובילים, כולל המכון לאוקיינוגרפיה סקריפס ואוניברסיטת סטנפורד (ארה"ב), אוניברסיטת דלהאוסי (קנדה), אוניברסיטת קווינסלנד (אוסטרליה), מכון אוקינאווה למדע וטכנולוגיה (OIST, יפן) ומרכז לייבניץ למחקר ימי טרופי (גרמניה).

לאחר פרישתו ב-2021, המשיך פרופ' גנין בשמחה במחקר פעיל בשוניות האלמוגים ובמעבדה, והוא ממשיך להנחות תלמידי מחקר במכון הביולוגי בים האדום ובמוסדות נוספים.

נושאי מחקר לעבודות מוסמך ודוקטורט
1. השפעת גורמים פיסיקליים (זרם, אור) וביולוגיים (סוג הטרף וכמותו) על קצבי טריפת פלנקטון על ידי אלמוגים ודגים בהסתמך על מדידות שדה בעזרת מכשור אופטי מתקדם.
2. כיצד דגים מתקיפים ותופסים טרף פלנקטוני הנסחף בזרם, בהינתן שינויים תכופים במהירות הזרם וכיוונו ורמה גבוהה של טורבולנטיות?
3. הייחודיות של מפרץ אילת וים סוף: אילו תובנות חדשות (ומפתיעות) ניתן לחשוף בעזרת מדידות ארוכות טווח של משתנים סביבתיים?
4. מה היתרונות האדפטיביים בשמירת העומק של זואופלנקטון?